1 וַיְהִי וְגוֹ׳. לְהוֹדִיעַ כִּי גַּם עִמּוֹ עָשָׂה הָאֵל טוֹבָה גְּדוֹלָה כִּי אִשְׁתּוֹ הָיְתָה עֲקָרָה וְלֹא הָיְתָה רְאוּיָה לָלֶדֶת כִּי אִם עַל יְדֵי נֵס, כִּי הוּא הָיָה בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה כְּשֶׁלְּקָחָהּ וְעָמְדָה עַד עֶשְׂרִים שֶׁלֹּא יָלְדָה, וְהָיְתָה סִבָּה מֵאֵת הָאֵל לִהְיוֹת הָאִמָּהוֹת עֲקָרוֹת לְהַרְאוֹת לִבְנֵי הָעוֹלָם שֶׁהָאֵל הָיָה אוֹהֵב אֶת אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְעָשָׂה עִמָּהֶם נֵס. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ יבמות סד מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים.
2 מִפַּדַּן אֲרָם. מִשְּׂדֵה אֲרָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: ״וְיַעֲקֹב בָּרַח שְׂדֵה אֲרָם״ הושע יב:יג, וְכֵן נִקְרָא בִּלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל שְׂדֵה פַּדָּן. אוֹ יִהְיֶה פַּדָּן עִנְיַן זוּג מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בבא קמא צו פַּדְנָא דְתוֹרֵי, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ זוּג שְׁוָרִים, וְהָיוּ שְׁתֵּי אֲרָצוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ כָּל אַחַת שְׁמָהּ אֲרָם, אַחַת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאַחַת אֲרַם צוֹבָה, לְפִיכָךְ הָיָה קוֹרֵא כָּל אַחַת בִּלְשׁוֹן זוּג. וְהָיוּ גַם כֵּן אֲחֵרוֹת אֲרַם דַּמֶּשֶׂק וַאֲרַם בֵּית רְחֹב שמואל ב י:ו, אֶלָּא שֶׁאֵלֶּה הָיוּ סְמוּכוֹת לְפִיכָךְ כִּנָּה אוֹתָן בִּלְשׁוֹן זוּג פַּדַּן אֲרָם, ״פַּדֶּנָה אֲרָם״ בראשית כח:ב. וּפַדַּן אֲרָם כְּלָל לְאוּר כַּשְׂדִּים וּלְחָרָן וּלַעֲיָרוֹת אֲחֵרוֹת.
